תקופה זו מציבה אתגרים רבים, איתם אנחנו כמתכננים נדרשים להתמודד, הן ברמה הגלובלית והן במציאות הישראלית המורכבת: משבר האקלים ומשבר הניידות, הציפוף הדרמטי והשינויים הדמוגרפיים, התמעטות השטחים הפתוחים, ותכנון בתנאי אי ודאות ועמימות רבה ביחס לעתיד ולמרחב הגיאופוליטי.
הכלים הטכנולוגים החדשניים המתפתחים ובראשם הבינה המלאכותית, ישנו את אופן ההתמודדות עם האתגרים ועם מתודולוגיות תכנון מוכרות. גם הם מגדילים את תחושת אי הודאות לגבי עתידם של המרחבים העירוניים וסביבות החיים.
ברקע המשברים הללו מחד, וההתפתחות הטכנולוגית מאידך, עולה החשיבות של תכנון מדויק ויעיל, אך גם גמיש, שייתן מענה מיטבי לבעיות, באמצעות מבט הוליסטי ורחב המתבונן מעבר ל"קו הכחול".
הכנס יעסוק השנה במספר סוגיות ליבה הכרוכות זו בזו:
- אתגרי התכנון באזורי ביקוש אינטנסיביים: הצורך בציפוף הולך וגדל, מיקרו אקלים, משבר קיימות, ערכי קרקע, משבר הניידות, שימור מגוון סוגי דיור ומרחבי חיים.
- עירוניות בעידן הנוכחי עתיר הטכנולוגיה: תכנון בסביבת AI, מה צופן העתיד בהקשרי המרחב העירוני? מה יהיה מקומו של הדור הצעיר במרחב העירוני? קהילתיות, אינטראקציה בין אישית, כלכלה שיתופית וצרכי דור העתיד בהיבטי המרחב העירוני.
- יחסים מרחביים ותפקודיים במטרופולין: סוגיות של תכנון ברמת האזור או המטרופולין, ממשקים בין מרכז המטרופולין לערי הטבעת הראשונה והשנייה הן ברמת התכנון והן ברמת ניהול המרחב.
- השפעת המסחר הדיגיטלי על העירוניות ועל מרכזי הערים: עולם המסחר עובר שינוי דרמטי בהשפעת הטכנולוגיה. לירידה בביקושים למסחר עירוני ולעלייה דרמטית במסחר המקוון, השפעה מרחיקת לכת על אופיים ותפקידם של מרכזי הערים.
- ממשק עיר – ים: חזון, אסטרטגיה, פתיחות, נגישות, רציפות. ביקושים גדלים מול היצע מוגבל (מעגנות, חופי רחצה), חזית הים, מלונאות כמשאב. פיתוח תשתיות חוף כחלק אינטגרלי מהמרחב העירוני, לצד הצורך בשימור מערכות אקולוגיות וניהול סביבתי.
- תיירות כמשאב עירוני: אינטגרציה של תשתיות לינה בתוך המרקם העירוני, לצד השלכות על שימושי קרקע, תנועת מבקרים ואיזון עם צרכי דיור מקומי, חדשנות ותשתיות חכמות, תחבורה מותאמת תיירות.
- תכנון במצבים של אי שוויון מרחבי: סוגיות בתכנון במצבים של אי שוויון בין ישובים וקבוצות אוכלוסייה על רקע כלכלי, חברתי, אזרחי וחלוקתי.
- מתודולוגיות ייחודיות: במציאות של ריבוי אתגרים, ממשקים ובעלי עניין, נדרש לבחון מתודולוגיות שונות מאלה המוכרות לנו כיום, המתבוננות מעבר ל"קו הכחול".
איגוד המתכננים מזמין את המשתתפים והמשתתפות להגיש:
- תקציר להרצאה: יש להגיש תקציר באורך של עד 300 מילים, כמפורט מטה. הצעה להרצאה ללא תקציר לא תידון ע"י ועדת הכנס.
- הצעה לארגון פעילות: ניתן להציע פעילות במהלך הכנס המתאימה לנושאי הכנס כגון: נושא למרחב דיון מונחה, קבוצת דיון, סיור, פעילות חברתית או כל פעילות מתאימה אחרת שתוכל להשתלב במרחב הכנס.
כללי עריכת התקציר או ההצעה לפעילות:
- ההצעות יוצגו בגופן דוד, ברווח בודד.
- בשורה העליונה, כותרת התקציר באותיות מושחרות בגודל 14. לאחר מכן שורה רווח.
- בשורה השלישית, שמות המחברים באותיות מושחרות בגודל 12.
- בשורה הרביעית (ללא רווח), השיוך המוסדי/מקום העבודה של המחברים כולל כתובת הדוא"ל (פונט רגיל גודל 12), ולאחר מכן שורה רווח וגוף התקציר בפונט רגיל גודל 12.
- גוף הטקסט ייושר באופן דו-צדדי ושורות הכותרת ימורכזו.
- תקציר של עד 300 מילים שיכלול את הפעילות והרלוונטיות לנושא הכנס, אופן ניהול הפעילות, שמות המוביל/המנחה ודרישות אחרות, כולל דרישות התאמת חלל לפעילות.
לא כל ההצעות תוכלנה להתקבל, ועדת הכנס תשקול את התאמת ההצעות לנושאי הליבה של הכנס ולמצאי החללים.
לאיגוד שמורה הזכות לעשות שימוש בחומרים המוגשים לצורכי פרסום ויח"צ.
ההשתתפות בכנס כרוכה בתשלום דמי רישום גם לדוברים.
בברכת כנס מוצלח ופורה,
ועדת הכנס – איגוד המתכננים בישראל